"הוא היה מגיע אליי לחצר כשהוא מטופח אך נראה מעט עייף. היה לי ברור שמדובר בכלב שדואגים לו ויש לו בעלים כי היה לו קולר והוא היה קצת שמנמן. הוא היה צועד אחריי בחצר ומלווה אותי עד הבית. כאשר נכנסתי הביתה הוא נכנס אחריי, תחילה בחשש, עד שהוא מצא פינה שקטה, התמקם בה ונפל לשינה.
שעה לאחר מכן הוא התעורר, ניגש לדלת, פתח אותה ויצא החוצה." כך סיפרה שכנה מוטרדת על כלב מסוג גולדן רטריבר שנהג לפקוד את ביתה.
"ביום המחרת אותו דבר קרה בדיוק. הגולדן רטריבר הגיע שוב לחצר שלי, אמר לי שלום יפה, ליטפתי אותו והוא עקב אחריי לתוך הבית. הוא הגיע שוב לאותה נקודה שבה ישן יום לפני, התמקם ושוב צלל לשינה עמוקה. לאחר שעה התעורר, ניגש לדלת ויצא. וכך זה נמשך לאורך כחודש, כל פעם הוא הגיע למשך כשעה בלבד."
השכנה לא הצליחה להתגבר על הדאגה והסקרנות באשר לגורלו של הכלב. היא רצתה להבין מדוע הגולדן המקסים הזה מגיע אליה מדי יום לשעה אחת, ישן והולך? היא תהתה לאן הוא הולך אחרי השינה? האם באמת מטפלים בו? האם הוא נמצא בסכנה כלשהי? או תחת איזה איום? על כן היא החליטה לעשות מעשה.
"החלטתי שאני חיבת להבין מה קורה כאן. לכן בפעם הבאה שהגולדן הגיע הצמדתי לקולר שלו מכתב שבו אני מסבירה שהכלב הזה מגיע אליי מדי יום, למשך כשעה, מנמנם והולך. להפתעתי הרבה ביום שלמחרת שוב הגיע הגולדן ופתק אחר הוצמד לקולר שלו. בפתק היה כתוב כך:
שלום לך, הכלב הזה שלנו, אני, בעלי והמשפחה אוהבים אותו ומטפלים בו היטב. הוא גר בבית שיש בו 6 ילדים, 2 מהם מתחת לגיל 3, אז הוא כנראה מגיע אלייך כדי לנוח קצת, האם אוכל להצטרף אליו בפעם הבאה?" ☺.